הדרישה ההולכת וגוברת בקרב רבים בישראל להתקבל לפקולטות יוקרתיות מציבה שורה חדשה של קריטריונים לקבלה ללימודים גבוהים בישראל. הקריטריונים לקבלה עם השנים עולות יותר ויותר, מה שמצביע על שינויים גדולים במערך הלימודים ותכניות הקדם לימודים בישראל.

מהם השינויים במוסדות הלימודים בעניין זה?
בעבר, על מנת להתקבל ללימודים גבוהים כל שהיה עלינו לעשות הוא לסיים תיכון בהצלחה יחסית ולהיות נחוש לבחור אחת מהמקצועות המועדפים עלינו. במידה וטרם מצאנו מקצוע המועדף עלינו היינו נופשים בחו"ל. במקרה הטוב דרך טיולים מאורגנים לסרי לנקה, או בסיני תקופה קצרה. חוזרים רעננים ונרשמים ללימודים. הקושי העיקרי של הסטודנט המתחיל היה במציאת מימון לשכר הלימוד ובזה תמו ייסוריו. אלא שעם עליית איכות החיים ויותר מכל המאבק על מקומות העבודה הלך וגדל, החל צורך ליצור סלקציה במועמדים למקומות עבודה. צורך זה הוליד צמצום באפשרויות הכניסה לפקולטות השונות. מעתה, בכל חוג אקדמי בו קיימת רבה לדרישה ללימודים החלו ליצור עמידות בתנאי סף על מנת לברור את הטובים ביותר. תחילה, היו אלה ציוני הבגרות. ממוצע הבגרות קבע את הקריטריון הבסיסי לכניסה. כאשר בעלי הממוצע הגבוה נבחרים כמועדפים לכניסה לחוג. משרבו בעלי תעודות הבגרות היה צורך לפתח מכונה משומנת שתיצור סלקציה ותצליח לברור את בטובים ביותר. המכונה הזו ידועה לכל – מבחני הפסיכומטרי. מבחן הפסיכומטרי הנו מבחן לבדיקה של מנת משכל ומיומנויות למידה אנליטיות בשונה משיטת moxo אבחון או אבחון פסיכודידקטי הניתן לגילאי הרך בו נבדקות כלל המיומנויות. החשיבות לציון בפסיכומטרי עלתה ברבות השנים וכיום היא עומדת בראש סדר העדיפויות בכניסה לקבלה לפקולטות היוקרתיות.

במשך שנים רבות ניטש ויכוח עקיב על מהימנותו של מבחן זה. המצודדים בעד טוענים שמבחן זה מצליח לנבא בצורה מעולה על כישוריו של התלמיד, ועל יכולותיו להסתדר בחוגים השונים ואינו שונה משיטת אבחון פסיכודידקטי הידוע בהצלחתו. האמת צריכה להיאמר שמחקרים רבים מאמתים טענה זו. ממחקרים אחרונים עלו שקיים קשר ישיר בין הצלחה בלימודים לתואר לציון המבחן בפסיכומטרי. אולם יש לזכור, וכאן נכנסת טענתם של המתנגדים, שקשר זה קיים רק במקצועות מדעיים וסמי מדעיים. כמו פיזיקה, מחשבים, רפואה, כלכלה וכיו"ב. אולם מה בדבר מקצועות בהם הקוגנציה הלימודית שונה בתכלית ממה שמבחן הפסיכומטרי בודק.

ובכל זאת אנו רואים שגם במקצועות לימוד מבוקשים שאינם מצריכים יכולת חשיבה אנליטית ומרחבית כפי שבודקים מבחני הפסיכומטרי, אנו עדים לדרישה גבוהה ביותר לציונים גבוהים בפסיכומטרי. כלומר, אין כאן רצון ענייני לבדוק את הכשרתו של התלמיד לחוג לימודים מסוים לדוגמה לימודי פסיכולוגיה או משפטים אלא שימוש במכשיר זה כמדד לסינון ללא קשר ענייני. כאן יוצאים חוצץ רבים וטוענים שהבחירה של המבחן הפסיכומטרי כמדד, הוא שרירותי ויכולים להיות מדדים אחרים שיעמדו לטובת אלו בעלי כישרונות אחרים. כמו, ראיון או בדיקות אחרות של מבחנים המעידים על אנטליגציה רגשית יצירתית או בחינה של קורות חיים והמלצות וכיוצא בזה. לטענתם כלו החלופות לא עולות על הפרק משום שרובם דורשות, כוח אדם גדול יותר ובקרה גדולה יותר מצד מוסדות הלימוד מה שלא בא בחשבון למצער.